מלאכותי
מלאכותי הוא מצב שבו מוצר או תופעה הם תוצאה של יצירה אנושית מכוונת, זאת בניגוד לדבר הקיים בטבע ונוצר בתהליכים שאינם מערבים פעילות אנושית.
קונוטציות
[עריכת קוד מקור | עריכה]למושג המלאכותיות נלווית לעיתים משמעות של זיוף, הטעיה או חוסר אותנטיות. הפילוסוף אריסטו עסק בכך בספרו "רטוריקה":
הטבעיות היא המשכנעת, המלאכותיות היא ההפך ממנה; שכן מאזינינו מגלים דעה קדומה וסבורים כי זממנו נגדם, כאילו מהלנו עבורם את יינם. הדבר דומה להבדל בין איכות קולו של תאודורוס לבין קולותיהם של שאר השחקנים: קולו באמת נשמע כקולה של הדמות הדוברת, בעוד קולותיהם אינם נשמעים כך.[1]
עם זאת, למלאכותיות אין בהכרח קונוטציה שלילית, שכן היא עשויה לשקף את יכולת האדם לשחזר צורות או תפקודים המצויים בטבע, כפי שבא לידי ביטוי בפיתוח לב מלאכותי או בינה מלאכותית. הרברט סיימון, מדען המדינה ומומחה לבינה מלאכותית, ציין כי חלק מהתוצרים המלאכותיים הם חיקויים של עצמים בטבע, וכי החיקוי עשוי להתבסס על חומרי המקור של האובייקט הטבעי או על חומרים שונים לחלוטין.[2] סיימון מבחין בין המונח "מלאכותי" למונח "סינתטי": המלאכותי מהווה חיקוי של דבר המצוי בטבע (למשל, ממתיק מלאכותי המייצר מתיקות באמצעות נוסחה שאינה קיימת בטבע), בעוד הסינתטי הוא שחזור מדויק של חומר טבעי (למשל, סוכר המיוצר במעבדה וזהה מבחינה כימית לסוכר המופק מהצומח).[2] מנגד, פילוסופים מסוימים טענו כי בעולם דטרמיניסטי, הכל נחשב לטבעי ודבר אינו מלאכותי, שכן כל תוצר (לרבות יציר כפיו של האדם) כפוף לחוקי הפיזיקה של העולם.[3]
הבחנה בין אובייקטים טבעיים למלאכותיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בדרך כלל בני אדם, ובמקרים מסוימים גם מערכות ממוחשבות,[4] מסוגלים להבחין בין סביבה טבעית לסביבה מלאכותית. סביבה מלאכותית נוטה להציג סדירות פיזית רבה יותר, הן במרחב והן לאורך זמן, בעוד סביבות טבעיות מאופיינות לרוב במבנים לא סדירים המשתנים בתדירות גבוהה יותר.[5] עם זאת, בתצפית מיקרוסקופית ניתן לזהות מבנים מתמטיים ודפוסים בסביבות טבעיות, שניתן לשחזרם כדי ליצור סביבה מלאכותית בעלת חזות טבעית.[5]
לדוגמה, באמצעות זיהוי וחיקוי של תהליכי יצירת תבניות בטבע, נעשה שימוש בסוגים מסוימים של אוטומטים ליצירת טקסטורות בעלות מראה אורגני. טכניקה זו משמשת לצורך הצללה ריאליסטית של אובייקטים בגרפיקה ממוחשבת.[6][7]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ Aristotle, Rhetoric, (2004, Dover Publications, W.D. Ross, translator), p. 121.
- 1 2 Herbert A. Simon, The Sciences of the Artificial (1996), p. 4.
- ↑ Qinglai Sheng, Philosophical Papers (1993), p. 342.
- ↑ ראו באופן כללי: E. P. Baltsavias, A. Gruen, L. VanGool, Automatic Extraction of Man-made Objects from Aerial and Space Images, Volume 3 (2001).
- 1 2 Herman Kaken, "Recognition of Natural and Artificial Environments by Computers: Commonalities and Differences", in Juval Portugali, Complex Artificial Environments (2006), p. 31–48.
- ↑ Greg Turk, Reaction–Diffusion
- ↑ Andrew Witkin, Michael Kassy (1991). "Reaction-diffusion textures" (PDF). Proceedings of the 18th annual conference on Computer graphics and interactive techniques - SIGGRAPH '91. pp. 299–308. doi:10.1145/122718.122750. ISBN 0897914368. S2CID 207162368.
