סיריזה
 | |
| מדינה |
 יוון |
|---|---|
| מנהיגים |
פגם היעדרות  |
| תקופת הפעילות |
2004 (כברית) 22 במאי 2012 (כמפלגה מאוחדת) – הווה (כ־22 שנים) |
| אידאולוגיות |
סוציאליזם דמוקרטי אנטי-קפיטליזם אלטר-גלובליזציה סוציאליזם ירוק |
| מטה | אתונה, יוון |
| מיקום במפה הפוליטית | שמאל עד שמאל רדיקלי |
| ארגונים בינלאומיים |
השמאל האירופי האנטי-קפיטליסטי השמאל בפרלמנט האירופי |
| צבעים רשמיים | ורוד וכתום |
| נציגויות בפרלמנטים | |
| הפרלמנט ההלני |
12 / 300 |
| הפרלמנט האירופי | |
|
syriza | |
  | |
קואליציית השמאל הרדיקלי (ביוונית: Συνασπισμός Ριζοσπαστικής Αριστεράς), שידועה בעיקר בשמה המקוצר סיריזה (Syriza), היא מפלגת שמאל יוונית בראשות אלכסיס ציפראס, שהוקמה בראשיתה כברית של תנועות ומפלגות שמאל שונות, שהגדולה בהן הייתה סינאספיסמוס.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]סיריזה הוקמה בשנת 2004 כברית של תנועות שמאל יווניות בעלות אידאולוגיות שונות: נאו-מרקסיזם, סוציאליזם, מפלגה ירוקה, טרוצקיזם, מאואיזם וסוציאל-דמוקרטיה. בראשות הקואליציה עמדה תנועת סינאספיסמוס, שעזבה את המפלגה הקומוניסטית היוונית (KKE) בשל תמיכתה החוזרת ונשנית של האחרונה בברית המועצות.
בבחירות לפרלמנט היווני בשנת 2012 זכתה סיריזה ליותר מ-1.6 מיליון קולות ול-71 מנדטים, והפכה למפלגה הגדולה באופוזיציה, והשנייה בגודלה בפרלמנט. לאחר הצלחתה המסחררת של סיריזה בבחירות 2012, הוחלט לאחד את הפלגים השונים למפלגה אחת. בבחירות לפרלמנט האירופי בשנת 2014 זכתה למספר הקולות הרב ביותר ביוון, 1.5 מיליון, שהניבו 6 מנדטים. מנהיגה ציפראס אף היה המועמד של השמאל האירופי המאוחד/השמאל הנורדי הירוק (מפלגה באיחוד האירופי) לתפקיד נשיא הפרלמנט.
ב-29 בדצמבר 2014, לאחר שהפרלמנט היווני כשל בבחירת נשיא חדש למדינה, הפרלמנט פוזר, ועל פי החוקה היוונית הוחלט שיתקיימו בחירות בזק ב-25 בינואר 2015.[3] המפלגה הובילה במרבית הסקרים, בעיקר בגלל מצעה שהתנגד למדיניות הצנע שהוטלה על יוון על ידי האיחוד האירופי. הפופולריות הגואה והעלייה בסקרים הדאיגו את מדינות האיחוד האירופי כמו גם משקיעים זרים ביוון. עם אחוזי הצבעה גבוהים במיוחד (98%), המפלגה זכתה בבחירות 2015 ב-36% שתורגמו ל-149 מתוך 300 המושבים בפרלמנט היווני, מה שהפך אותה למפלגה הגדולה ביותר בפרלמנט. כבר למחרת הבחירות נחתם הסכם קואליציוני עם מפלגת "היוונים העצמאיים" (שזכו ב-13 מושבים), מפלגה שמרנית לאומית המתנגדת אף היא למדיניות הצנע שהוטלה על יוון.[4]
באוגוסט 2015 הודיע מנהיג המפלגה, אלכסיס ציפראס, על התפטרותו מראשות הממשלה, עקב מחלוקות פנימיות במפלגה על רקע הסכם החילוץ שהוצע ליוון. ב-20 בספטמבר 2015 נערכו בחירות לפרלמנט היווני, בהן זכתה המפלגה ב-145 מושבים. ב-21 בספטמבר 2015 הושבע ציפראס בשנית לראש ממשלת יוון, לאחר שעלה בידו להקים קואליציה עם מפלגת "היוונים העצמאיים".
בבחירות לפרלמנט ההלני שנערכו ב-7 ביולי 2019, זכתה סיריזה ב-86 מושבים בלבד, לעומת 158 של מפלגת דמוקרטיה חדשה השמרנית.
הבחירות במאי-יוני 2023 לא האירו למפלגה פנים, כשהיא יורדת ל־71 ולאחר מכן ל־47 מנדטים. עקב כך התפטר ציפראס מהנהגת המפלגה.[5]
ליו"ר המפלגה נבחר סטפנוס קסלקיס (אנג'). קסלקיס ניסה להפוך את המפלגה למפלגת מרכז מתונה יותר, ונאבק במנגנוני המפלגה וחבריה, דבר שהביא לעזיבתם של רבים מחבריה ולהקמת השמאל החדש (אנג') בידי מתנגדיו במפלגה.[6] בספטמבר 2024 קידמו מתנגדי קסלקיס הצעת אי-אמון בוועדת המפלגה, שזכתה לתמיכת 163 מתוך 300 חברי הוועדה, וקסלקיס הודח מתפקידו.[7] לאחר שוועדת המפלגה סירבה לאשר את מועמדותו שלקסלקיס בבחירות להנהגת המפלגה, הקים הלה את התנועה למען הדמוקרטיה (אנג').
בבחירות לראשות המפלגה בנובמבר 2024 נבחר סוקרטיס פאמלוס (אנג') למנהיג המפלגה.[8] ביולי 2026 התפטר פאמלוס מהנהגת המפלגה בעקבות מתחים פנימיים וחוסר הנכונות של ברית השמאל היווני (אנג'), מפלגתו החדשה של ציפראס, לשתף פעולה עמה.[9]
תוצאות בחירות
[עריכת קוד מקור | עריכה]הפרלמנט ההלני
[עריכת קוד מקור | עריכה]| שנה | קולות | % | ± | מנדטים | שינוי | גודל | ממשלה | מנהיג |
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| 2004[א] | 241,539 | 3.3% | +0.1 | 6 / 300 |
 6 |
4# | אופוזיציה | ניקוס קונסטנטופולוס (אנג') |
| 2007 | 361,211 | 5.0% | +1.7 | 14 / 300 |
 8 |
4# | אלקוס אלאוואנוס (אנג') | |
| 2009 | 315,627 | 4.6% | –0.4 | 13 / 300 |
1 |
5# | אלכסיס ציפראס | |
| מאי 2012 | 1,061,265 | 16.8% | +12.2 | 52 / 300 |
39 |
2# | ||
| יוני 2012 | 1,655,022 | 26.9% | +10.1 | 71 / 300 |
19 |
2# | ||
| ינואר 2015[ב] | 2,245,978 | 36.3% | +8.5 | 149 / 300 |
78 |
1st | קואליציה (2015) | |
| ממשלת מעבר | ||||||||
| ספטמבר 2015 | 1,925,904 | 35.5% | –0.8 | 145 / 300 |
4 |
1# | קואליציה (2015–2019) | |
| 2019 | 1,781,174 | 31.5% | –4.0 | 86 / 300 |
59 |
2# | אופוזיציה | |
| מאי 2023 | 1,184,500 | 20.1% | –11.4 | 71 / 300 |
15 |
2nd | בחירות בזק | |
| יוני 2023 | 929,373 | 17.8% | –2.3 | 47 / 300 |
23 |
2# | אופוזיציה |
הפרלמנט האירופי
[עריכת קוד מקור | עריכה]| שנה | קולות | % | ± | מנדטים | +/− | גודל | מנהיג | קבוצה |
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| 2009[ג] | 240,898 | 4.70% | +0.54 | 1 / 22 |
1 |
5# | אלכסיס ציפראס | השמאל |
| 2014 | 1,518,608 | 26.56% | +21.86 | 6 / 21 |
5 |
1# | ||
| 2019 | 1,204,083 | 23.75% | –2.81 | 6 / 21 |
 0 |
2# | ||
| 2024 | 593,133 | 14.92% | -8.83 | 4 / 21 |
2 |
2# | סטפנוס קסלקיס (אנג') |
- ↑ שינוי ביחס לסינאספיסמוס בבחירות 2000
- ↑ שינוי ביחס לסיריזה והאקלוגים הירוקים (אנג')
- ↑ בהשוואה לתוצאות סינאספיסמוס ב־2004
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של סיריזה (ביוונית מודרנית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ הפרלמנט האירופי 2024–2029: כמה חברי פרלמנט מכל מדינה?, באתר הפרלמנט האירופי, 17 ביוני 2024 (באנגלית)
- ↑ חברי הפרלמנט האירופי על פי מדינה ומפלגה, באתר הפרלמנט האירופי (באנגלית)
- ↑
רויטרס, מכה למתווה החילוץ: יוון תלך לבחירות בזק כבר בחודש הבא, באתר הארץ, 29 בדצמבר 2014 - ↑ הבחירות ביוון: מפלגת השמאל סיריזה תקים ממשלה עם מפלגת היוונים העצמאים הימנית, באתר הארץ, 26 בינואר 2015
- ↑ "Greece: Leftist Alexis Tsipras quits as Syriza party leader". BBC News (באנגלית). 2023-06-29.
- ↑ "Greek lawmakers quit leftist Syriza party in protest against new leader". Reuters (באנגלית). 2023-11-23.
- ↑ Motion of 'no confidence' against Stefanos Kasselakis approved, NEOS KOSMOS, 2024-09-09 (באנגלית)
- ↑ Achilleas Kouremenos, Syriza Elects Sokratis Famellos as New Leader Amid Declining Popularity, The National Herald, 2024-11-25 (באנגלית)
- ↑ SYRIZA leader Famellos steps down amid party divisions, eKathimerini, 2026-07-09 (ב־)
