לדלג לתוכן

Russia Today

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
RT (Russia Today)
הלוגו הרשמי של הערוץ
מדינה רוסיהרוסיה רוסיה
מערכת מוסקבה, רוסיה
סוג חדשות ואקטואליה
תקופת הפעילות 10 בדצמבר 2005 – הווה (20 שנה)
תוכן
סוגה חדשות
שפה אנגלית
ערבית
ספרדית
רוסית
גרמנית
צרפתית
בעלי תפקידים
מייסד רי"א נובוסטי עריכת הנתון בוויקינתונים
בעלים רוסית-ממלכתית
מנכ"ל Alexey Nikolov עריכת הנתון בוויקינתונים
עורך Margarita Simonyan עריכת הנתון בוויקינתונים
שידור והפצה
שיטת שידור 576i 16:9 SDTV
1080i HDTV
הצפנה שידור דיגיטלי קרקעי, שידור לוויני חופשי, הפצה ברשתות הכבלים והלוויין
חבילה שידור חופשי
אזור קליטה בכל העולם
http://rt.com/
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
אולפני הערוץ במוסקבה, בירת רוסיה
נשיא וראש ממשלת רוסיה לשעבר דמיטרי מדבדב, בעת ביקורו באולפני RT שבוושינגטון די.סי. לצדה שלה של העורכת הראשית של הערוץ מרגריטה סימוניאן

RT (ראשי תיבות: Russia Today) היא חברת טלוויזיה רב-לשונית בינלאומית בבעלותה של ממשלת רוסיה ובמימונה. החברה מפעילה ערוץ חדשות רוסי המשדר לכל העולם והוא מכוון לקהלים ואף בשפות שמחוצה לה. שידוריו ברחבי העולם נקלטים דרך טלוויזיה בלוויין, טלוויזיה בכבלים ובשידורי טלוויזיה באינטרנט.

החברה מפעילה שלושה ערוצים המשדרים ממוסקבה ליותר ממאה מדינות באנגלית, בערבית, ובספרדית, וערוץ הסרטים התיעודיים RTD. לרשת היו ערוצי בת בהם: RT America (אנג'), ששידר מוושינגטון די. סי., RT UK(אנג'), ששידר מלונדון. הערוץ נמצא בבעלות ארגון TV-Novosti, וממומן על ידי סוכנות הידיעות הממשלתית רוסיה היום[1].

הערוץ סופג ביקורת מתמידה על היותו לא אובייקטיבי בעת שידורי ידיעות על רוסיה ומדיניותה, וכי למעשה הוא מהווה שופר תעמולה לממשלת רוסיה ולמדיניות החוץ שלה[1][2][3].

היסטוריה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערוץ הוקם מיוזמתם של שר התקשורת לשעבר מיכאיל לסין, ששימש אז יועץ תקשורת לנשיא רוסיה ולדימיר פוטין, ודובר הקרמלין, אלכסיי גרומוב[4][5].

ב-6 ביוני 2005, הוכרז לראשונה על הקמת ערוץ טלוויזיה שמטרתו "להציג את נקודת המבט הרוסית על האירועים העיקריים בעולם" ו"לדווח לציבור על אירועים ותופעות בחיי רוסיה". הערוץ הוקם לבסוף על ידי סוכנות הידיעות הממלכתית רי"א נובוסטי, באמצעות ארגון הבת TV-Novosti, שהיווה ארגון אוטונומי ללא כוונת רווח. עלות ההקמה עמדה בתחילה על כ-30 מיליון דולר ב-2005, קפץ רק בשנתו הראשונה לעלות של כ-60 מיליון דולר, אך לאחר כעשור בשנת 2016 כבר גדל לכ-300 מיליון דולר.

שידורי המבחן החלו ב-14 בספטמבר 2005, וב-10 בדצמבר עברו לשידור מלא, עם כמאה עיתונאים דוברי אנגלית שדיווחו מרחבי העולם. ב-12 בדצמבר השידורים שובשו אך חודשו למחרת.

ב-1 במרץ 2006, חברת IPD Group, שהחזיקה בבעלות על פורטל החדשות russiatoday.com, פנתה אל מנכ"ל חברת TV-Novosti, סרגיי פרולוב בבקשה לשנות את שם הערוץ בטענה שהשם Russia Today נרשם כמותג מסחרי בשנת 1996. ראשי החברה לא הגיבו לטענה והאתר עצמו הפך מאוחר יותר להפניה לאתר הרשמי של הערוץ.

ב-4 ביולי 2007 החלה הרשת לשדר מתוך אתר YouTube שהפך לגורם מרכזי בהפצת התכנים של RT[6][7].

בדצמבר 2008 הוכנסה חברת TV-Novosti לרשימת הארגונים האסטרטגיים לממשל. באוקטובר 2009 אלכסיי ניקולוב החליף את סרגיי פרולוב כמנכ"ל החברה.

בינואר 2010 נפתחו אולפנים חדשים בוושינגטון די.סי. ובינואר 2012 הצטרף מייסד WikiLeaks ג'וליאן אסאנג' לצוות הערוץ, להנחיית התוכנית "העולם מחר" (The World Tomorrow)[8]. המרואיין הראשון בתוכנית של אסאנג' היה חסן נסראללה[9].

בשנת 2013, לאחר שסיים את קריירה שלו ברשת CNN, ערוץ RT שידר שתי תוכניות בהגשתו של לארי קינג - Larry King Now (תוכנית אירוח כללית) והתכנית הפוליטית Politics with Larry King. התוכניות לא הופקו ישירות על ידי הערוץ, אלא על ידי חברת ההפקות של קינג, Ora TV. רשת RT רכשה את זכויות השידור הבלעדיות של התוכניות הללו לטלוויזיה בארצות הברית (דרך השלוחה RT America) ובפלטפורמות הדיגיטליות שלה[10].

באוקטובר 2014 הערוץ החל לשדר גרסה מקומית בבריטניה בשם RT UK (אנג')[11]. באותו חודש גם הערוץ הספרדי של RT, שולב באופן רשמי ברשת הטלוויזיה הדיגיטלית המנוהלת על ידי ארגנטינה. זו הייתה הפעם הראשונה שערוץ טלוויזיה זר זכה לגישה חופשית לשידורים בארגנטינה. ההשקה נחגגה באמצעות שידור חי משותף בין נשיא רוסיה ולדימיר פוטין לנשיאת ארגנטינה דאז, כריסטינה פרננדס דה קירשנר. בשיאו, הערוץ היה נגיש ליותר מ-80% מאוכלוסיית ארגנטינה. ביוני 2016, רשויות התקשורת הממלכתיות של ארגנטינה הודיעו על השעיית שידורי RT. הסיבה הרשמית הייתה שממשלת ארגנטינה ביקשה להחזיר לעצמה את התדר עבור שידורים מקומיים. מבחינה גאופוליטית, המהלך שיקף את רצונו של הנשיא החדש מאוריסיו מאקרי להרחיק את ארגנטינה מהבריתות שיצרה קודמו קירשנר, ובמקביל השעתה ארגנטינה את רשת הטלוויזיה הוונצואלית TeleSUR[12].

בפברואר 2015 החל לשדר גם באוסטרליה[13].

במהלך 2017 הושקה גרסה של RT גם בצרפתית[14]. אולם המועמד לנשיאות עמנואל מקרון מנע ממנו גישה לקמפיין שלו[15].

סנקציות על הערוץ ואיסור על פעילותו במערב

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנובמבר 2017, חיובה רשת RT להירשם כסוכן זר בארצות הברית ובתגובה שני כלי תקשורת אמריקאיים ("רדיו אירופה החופשית" ו"קול אמריקה") הוגדרו סוכנים זרים ברוסיה[16].

במהלך 2018, רשות התקשורת הבריטית (Ofcom) פתחה בסדרת חקירות נגד ערוץ RT במדינה, על הפרת כללי ההטיה והנייטרליות בנוגע לתוכניות אקטואליה וחדשות ששודרו בערוץ. החקירות התמקדו בעיקר בסיקור של RT סביב הרעלת סרגיי סקריפאל ובתו יוליה בנוביצ'וק בעיר סולסברי, הסיקור של מלחמת האזרחים בסוריה, והצגת עמדת ממשלת אוקראינה בנוגע לסכסוך עם רוסיה[17]. ב-20 בדצמבר 2018, פרסמה רשות התקשורת הבריטית את מסקנותיה וקבעה כי RT הפרה את קוד השידור הבריטי בנושא נייטרליות ב-7 תוכניות שונות לאורך תקופה של שישה שבועות (בין מרץ לאפריל 2018). בין התוכניות שהרופרו בהן הכללים היו "Sputnik" (בהנחיית ג'ורג' גאלוויי) ו-"Crosstalk". הרגולטור מצא כי הערוץ נכשל במתן במה למגוון דעות רחב והציג נרטיב פרו-רוסי מובהק מבלי לאזן אותו[18].

ב-2 בפברואר 2022, אסרו רשויות הרגולציה בגרמניה על שידורי ערוץ RT בשפה הגרמנית. ערוץ RT DE החל לשדר בגרמניה בדצמבר 2021, בטענה כי יש לו רישיון סרבי לשידורים בכבלים ובלוויין שמאפשר לשידוריו להיקלט בגרמניה[19]. בתגובה לאיסור הגרמני על שידורי RT, רוסיה סגרה את משרדי ערוץ דויטשה ולה במוסקבה[20].

ב-2 במרץ 2022, בעקבות הפלישה הרוסית לאוקראינה, האיחוד האירופי הודיע החברה תאבד את רישיון ההפעלה שלה בשטחו, בעקבות "הפצת מידע כוזב באופן שיטתי אודות הפלישה הרוסית לאוקראינה". הנציב העליון למדיניות חוץ וביטחון באיחוד, ז'וזפ בורל, מסר כי "מניפולציה שיטתית של מידע והפצת מידע כוזב על ידי הקרמלין הם חלק משיטות הפעולה במתקפה נגד אוקראינה, והן אף מהוות איום משמעותי וישיר לסדר הציבורי ולביטחון האיחוד"[21]. לפני כן, הכריזו: אפל[22], ספוטיפיי[23], פייסבוק, גוגל, יוטיוב, טוויטר וטיקטוק על חסימת הגישה לערוצי החברה ולתכנים שלה; תחילה רק באיחוד האירופי[24], ובהמשך גם במדינות נוספות במערב[25]. במקביל, הודיעה ערוץ RT America עצמו על סגירת פעילותו ופיטורי כל העובדים[26].

ב-18 במרץ 2022, רשות התקשורת הבריטית שללה לחלוטין את רישיון השידור של RT בבריטניה והערוץ RT UK נסגר[27].

בספטמבר 2024, ארצות הברית, בריטניה וקנדה הטילו סנקציות נגד חברת RT עצמה, בטענה שהחברה מקיימת מבצעי מודיעין מטעם ממשלת רוסיה ברחבי העולם. הסנקציות נועדו להפסיק את המימון הבינלאומי שלו ולהקשות על יכולתו לפעול מחוץ לגבולות רוסיה[28].

אופי שידור

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנן הפסקות פרסומת קצרות, בדרך כלל כל פרסומת בת 15 שניות בלבד; ההפסקה כולה היא בת 4 דקות לשעה; וכן שתי הפסקות בשעה בנות דקה או שתיים, לקידום הערוץ עצמו.

תוכני החדשות של הערוץ הם מסביב לשעון וכוללים חדשות, דיונים, תוכניות טוקשואו וספורט, וכן תוכניות תרבות ואקטואליה.

תוכניות עיקריות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Keiser Report
  • CrossTalk
  • The Big Picture with Thom Hartmann
  • Larry King Now
  • Politicking with Larry King
  • In the Now News with Ed Schultz

צוות הערוץ

[עריכת קוד מקור | עריכה]
צוות נוכחי
מנחים ומגישי חדשות
עיתונאים
מנחי עסקים
מנחים תיעודיים
צוות עבר
ולדימיר פוטין בפגישה עם סגל הערוץ "רוסיה היום"

ערוצים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערוץ שפת שידור שמות אחרים מטה הערות
RT אנגלית Russia Today, RT International מוסקבה, רוסיה הערוץ הבין-לאומי בשפה האנגלית שמשדר מאז 2005
RT Arabic ערבית روسيا اليوم, Rusiya Al-Yaum מוסקבה נחנך ב-4 במאי 2007
RT Actualidad ספרדית RT en español, RT Actualidad מוסקבה נחנך ב-28 בדצמבר 2009
RT America אנגלית RT USA וושינגטון די.סי., ארצות הברית משדר תוכניות מותאמות לקהל אמריקני מאז 2010 ועד 2022
RT UK אנגלית לונדון, אנגליה, הממלכה המאוחדת ערוץ חדשות המשדר לקהל הבריטי שידר משנת 2014 ועד 2022
RTД אנגלית, רוסית RTDoc, RT Documentary מוסקבה, רוסיה מפיק סרטים תיעודיים על רוסיה המשדר בלי הפסקה מאז נחנך ב-23 ביוני 2011, על פי צו של נשיא רוסיה, דמיטרי מדבדב, אף שהערוץ החל לפעול כמה חודשים קודם לכן, בשידורי מבחן לקראת השקתו הרשמית.

נכסים נוספים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערוץ שפה שמות אחרים מטה הערות
Ruptly אנגלית RUPTLY ברלין סוכנות צילום
InoTV רוסית InoTV מוסקבה תרגום כתבות מרשתות זרות לשפה הרוסית
RT Chinese מנדרינית תקנית (סינית) RT 中国 מוסקבה ערוץ YouTube בסינית

מימון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעת הקמת הערוץ עמד תקציבו על 30 מיליון דולר בשנת הפעילות הראשונה. כמחצית מהתקציב הגיע מהמדינה והמחצית השנייה הגיעה מבנקים וחברות המקורבות לממשלה הרוסית. תקציבה השנתי גדל מ-80 מיליון דולר ב-2007 ל-380 מיליון ב-2011 אך קוצץ ל-300 מיליון ב-2012. נשיא רוסיה ולדימיר פוטין עצר על קיצוץ המימון מאותה שנה.

כשמונים אחוז מעלות השידור מושקע בערוצי הבת ובשידורים מחוץ לרוסיה. בספטמבר 2014, Moscow Times דיווח כי RT קיבלה 11.87 מיליארד רובל (כ-310 מיליון דולר) מהמדינה ותקבל 15.38 מיליארד רובלים (400 מיליון דולר) ב-2016. לשם השוואה, קבוצת השירות העולמי של BBC (הגדולה יותר בהיקף שידוריה) קיבלה תקציב בסך 367 מיליון דולר לשנים 2014–2015. ברם, תחילת 2015 הביאה לפיחות בשער הרובל והסובסידיות הממשלתית בתקשורת הייתה בסכנת צמצום אך תקציב הערוץ עמד על 20.8 מיליארד רובלים (כ-300 מיליון דולר). באוקטובר 2015, דווח שהתקציב לשנת 2016 יעמוד על 19 מיליארד רובלים (307 מיליון דולרים).

ביקורת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערוץ מואשם תדיר על ידי כלי תקשורת מערביים בהיותו ערוץ תעמולה ושופר של הממשלה הרוסית, שמטרתו להפיץ ידיעות אנטי מערביות[33], סיקור מגמתי ודיווחים שלא נוטים לבקר את מדיניות הממשלה הרוסית[34][35]. בארצות הברית, למשל, הערוץ רשום כסוכן זר.

הפצת תאוריות קונספירציה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנוסף, הערוץ מפיץ בקביעות אג'נדה שקרית בדמות תאוריות קשר - במסווה של ידיעות חדשותיות – ידיעות שמטרתם לערער את יציבות המשטרים בקרב מדינות המערב[35][36]. בין השאר: טענו בערוץ שהפיגוע במרתון בוסטון, באפריל 2013, לא בוצע על ידי מחבלים צ'צ'נים, אלא ביוזמת הממשל האמריקאי. בשנת 2013 שכרה הרשת את טוני גוסלינג ככתב בערוץ, גוסלינג נודע כתומך בתאוריות הטוענות שהעולם נשלט על-ידי ה"אילומינטי" ו"זקני ציון". במהלך הבחירות לנשיאות ארצות הברית ב-2016 טענה המגישה לורי הרפניסט כי הילרי קלינטון היא מועמדת של האילומינטי[37]. ב-2019 החלה הרשת לשדר ידיעות על הסכנה כביכול בפריסת רשתות סלולריות מדור 5[38],, ואף במהלך מגפת הקורונה הדבר הביא למספר מתקפות נגד אנטנות סלולריות שהוצבו ברחבי יבשת אירופה[39][40].

האשמות ואנטישמיות כנגד ישראל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

RT הואשמה בהיותה אנטי-ישראלית על ידי מקורות ישראליים ויהודים[41][42], שתיארו את דיווחי הערוץ כמגמתיים באופן מוטה לטובת מדינות ערב ואיראן ובלתי מאוזנים בסיקורם את הסכסוך הפלסטיני– ישראלי. שר החוץ אביגדור ליברמן התלונן על כך באופן רשמי בפני ולדימיר פוטין בפגישתם ב-2012[43][44][45]. ביולי 2016 עיתונאית העבר וחברת הכנסת קסניה סבטלובה הלינה כי ערוץ RT בערבית "רוסיה אל-יוּם" (روسيا اليوم) דיווח על גל הפיגועים ביישובי גוש עציון באופן מגמתי והציג בהדגשה את פעולות צה"ל ביישובים, בייחוד לאחר רצח הנערה[46]. לדבריה בדיווחים בערוץ ב-30 ביוני 2016 על רצח ילדה בת 13 בקריית ארבע על-ידי מחבל פלסטיני שחדר לבית מגוריה ודקר אותה למוות בדוקרן חד, לא מצאו לנכון לציין שמדובר בילדה בת 13 שנרצחה במיטתה. לעומת זאת, בערוץ טרחו לציין שוב ושוב כי מדובר ב"מתנחלת" ישראלית.

ב-17 בדצמבר 2019, לאחר עלייה דרמטית במספר אירועים אנטישמיים בארצות הברית, החליט נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, להכיר בעם היהודי כלאום כך שפשעי שנאה כנגדם, יוכרו גם כגזענות (אנטישמיות) על-פי חוק, זימנו rt לאולפנם את מיקו פלד, פעיל שמאל קיצוני ואנטי-ציוני מובהק, לחוות דעה על כך; פלד האשים את ממשלת ישראל והעומד בראשה, בנימין נתניהו, כ"שולטים בטראמפ כ`בובה על חוט`"[דרוש מקור].

התערבות בבחירות לנשיאות ארצות הברית למען דונלד טראמפ

[עריכת קוד מקור | עריכה]

דו"ח של קהילת המודיעין האמריקאית, שפורסם בינואר 2017, הגדיר את הרשת כמרכיב חיוני ב"מכונת התעמולה הממלכתית של רוסיה", אשר פעלה תחת הנחיה ישירה של הנשיא ולדימיר פוטין כדי לפגוע בקמפיין של הילרי קלינטון ולסייע לדונלד טראמפ במסגרת ההתערבות רוסיה בבחירות לנשיאות ארצות הברית ב-2016[47][48].

בספטמבר 2024, משרד המשפטים האמריקאי חשף כתב אישום חמור, לפיו ערוץ RT מימן בסתר רשת של משפיענים אמריקאים ימניים ותומכי טראמפ בסכום של כ-10 מיליון דולר. הכספים הוזרמו דרך חברת מדיה מטנסי בשם Tenet Media, שהוקמה על ידי אקטיביסטית שמרנית מקנדה בשם לורן צ'אן ובעלה. מטרת המימון הרוסי הייתה להפיץ תכנים המעמיקים את השסעים החברתיים והפוליטיים בארצות הברית ולעודד נרטיבים התואמים את האינטרסים של הקרמלין, כגון התנגדות לסיוע לגרעין האוקראיני, ביקורת על ממשל ביידן ותמיכה עקיפה או ישירה במדיניות של דונלד טראמפ. שני עובדים של ערוץ RT הואשמו בניהול המערך והלבנת הון ולפי כתב האישום, חלק מהמשפיענים הבולטים ביותר ברשת, בהם טים פול ודייב רובין, קיבלו סכומי עתק. בין השאר, פול וחברו בני ג'ונסון השתכרו לפי הדיווחים סכומים של כ-400 אלף דולר בחודש, כל אחד, עבור הפקת סרטונים[49].

ראו גם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. 1 2 אילן גורן, מוסקבה, והרי החדשות מפי ולדימיר פוטין - ערוץ RT הרוסי הנתמך על ידי הקרמלין מנסה ליצור מציאות משלו. בצוות הפרשנים סטיבן סיגל, כוכב הפעולה, כמומחה לתקשורת מערבית, באתר הארץ, 11 במרץ 2014
  2. ↑ ניל מקפרקר, הניו יורק טיימס, כתבות מומצאות ומסמכים מזויפים: הפצת שקרים הפכה למוקד מדיניות החוץ של פוטין, באתר הארץ, 30 באוגוסט 2016
    סבר פלוצקר, 140 שנות פייק־ניוז, באתר ידיעות אחרונות, 16 בינואר 2019
  3. ↑ Robert Elliott, How Russia spreads disinformation via RT is more nuanced than we realise, The Guardian, ‏July 26, 2019 (באנגלית)
  4. ↑ AndrewRussia's 'CNN' wants to tell it like it is, The Age, ‏August 16, 2005 (באנגלית)
  5. ↑ איל תקשורת מקורב לפוטין נמצא מת בבית מלון בארה"ב - רוסיה וארה"ב בוחנות את נסיבות מותו של מיכאל לסין, בן 57, שהיה בין מושכי החוטים בקרמלין. לסין, שכיהן בעבר כשר התקשורת, היה דמות שנויה במחלוקת והואשם בהגבלת חופש העיתונות ברוסיה, באתר הארץ, 7 בנובמבר 2015
  6. ↑ Rachel McAthy, How Russia Today reached one billion views on YouTube, Journalism UK, ‏June 4, 2013 (באנגלית)
  7. ↑ Daisuke Wakabayashi, Nicholas Confessore, Russia's Favored Outlet Is an Online News Giant. YouTube Helped., The New York Times, ‏October 24, 2017 (באנגלית)
  8. ↑ אנשיל פפר, ג'וליאן אסאנג' כוכב עליון, באתר הארץ, 20 באוגוסט 2012
  9. ↑ אי־פי, המרואיין הראשון בתוכנית של אסאנג': חסן נסראללה, באתר הארץ, 17 באפריל 2012
  10. ↑ בלומברג, לארי קינג בעקבות ג'וליאן אסאנג': מצטרף לערוץ הטלוויזיה הרוסי RT, באתר TheMarker‏, 29 במאי 2013
  11. ↑ Chris Johnston, John Plunkett, Russia Today launches UK version in new soft power onslaught, The Guardian, ‏November 2, 2014 (באנגלית)
  12. ↑ RFE/RL, Argentina Suspends Russia's RT TV, RFE/RL, ‏June 11, 2016 (באנגלית)
  13. ↑ David Knox, Foxtel adds Russia Today channel, TV Tonight, ‏February 15, 2015 (באנגלית)
  14. ↑ Jim Waterson, David Perrotin, Russia Today Is Expanding In France And Preparing To Launch A French TV Channel, BuzzFeed, ‏February 10, 2017 (באנגלית)
  15. ↑ בנואה מורן, הניו יורק טיימס, מחשש מפני השפעה רוסית: מקרון מונע משופרי הקרמלין גישה לקמפיין שלו, באתר הארץ, 30 באפריל 2017
  16. ↑ רויטרס, רוסיה נאבקת בתקשורת הזרה: שני כלי תקשורת אמריקאיים הוגדרו "סוכנים זרים", באתר הארץ, 5 בדצמבר 2017
  17. ↑ Jim Waterson, Russian broadcaster RT faces three new Ofcom investigations, The Guardian, ‏May 21, 2018 (באנגלית)
    Jim Waterson, RT faces seven new investigations in aftermath of Salisbury poisoning, The Guardian, ‏April 18, 2018 (באנגלית)
  18. ↑ Jim Waterson, RT guilty of breaching broadcasting code in Salisbury aftermath, The Guardian, ‏December 20, 2018 (באנגלית)
  19. ↑ ניו יורק טיימס, גרמניה אסרה על שידורי ערוץ RT בשפה הגרמנית. רוסיה: נגיב בהתאם, באתר הארץ, 2 בפברואר 2022
  20. ↑ הניו יורק טיימס, בתגובה לאיסור הגרמני על שידורי RT, רוסיה סגרה את משרדי ערוץ דויטשה ולה, באתר הארץ, 3 בפברואר 2022
  21. ↑ Yun Chee Foo, EU bans RT, Sputnik over Ukraine disinformation, Reuters, ‏March 2, 2022 (באנגלית)
  22. ↑ Tim Bradshaw, Andrew Edgecliffe-Johnson, Patrick McGee, Apple joins companies pulling back from Russia over Ukraine attack, Financial Times, ‏March 1, 2022 (באנגלית)
  23. ↑ Todd Spangler, Spotify Closes Russia Office, Removes All RT and Sputnik Content, Variety, ‏March 2, 2022 (באנגלית)
  24. ↑ איתן לשם, יוטיוב ופייסבוק חסמו ערוצי תעמולה רוסיים; בענף הקריפטו מסרבים להחרים, באתר הארץ, 1 במרץ 2022
  25. ↑ ניו יורק טיימס, למרות חסימות שופריו ברשתות החברתיות, הקרמלין ממשיך להפיץ תעמולה בדרכים יצירתיות, באתר הארץ, 24 בספטמבר 2024
  26. ↑ Alex Sherman, Russia-backed cable news station RT America shuts down operations immediately amid Ukraine invasion, CNBC, ‏March 3, 2022 (באנגלית)
  27. ↑ BBC News, Russia Today: News channel RT's UK licence revoked by Ofcom, BBC News, ‏March 18, 2022 (באנגלית)
  28. ↑ הניו יורק טיימס, ארה"ב הטילה סנקציות על ערוץ חדשות רוסי בטענה שקיים מבצעי השפעה בעולם מטעם השלטון, באתר הארץ, 14 בספטמבר 2024
  29. ↑ שדרנית RT מתחה בשידור ביקורת על פוטין, באתר News1 מחלקה ראשונה, 4 במרץ 2014
    פולינה גרייב, מגישה בערוץ של פוטין: "לא אגן על רוסיה", באתר ynet, 4 במרץ 2014
  30. ↑ למה עזבתי את ערוץ הטלוויזיה של הקרמלין, באתר "שיחה מקומית", 10 באפריל 2015
  31. ↑ צפו: מגישה בערוץ רוסי התפטרה בשידור חי, באתר ynet, 6 במרץ 2014
  32. ↑ נעה לנדאו, הקונסוליה הישראלית בבוסטון לעיתונאי: "אתה בושה לאמריקאים וליהודים", באתר הארץ, 21 בנובמבר 2018
  33. ↑ ארה"ב יוצאת למלחמת תעמולה נגד רוסיה, באתר הארץ, 26 באפריל 2015
  34. ↑ אנדרו קריימר, הערוץ הממשלתי הרוסי שמנסה לפרוץ לתודעה האמריקאית, באתר הארץ, 24 באוגוסט 2010
  35. 1 2 דרור שרון, ‏זה מתחיל מהקרמלין ומתפזר לכל העולם: הפייק ניוז עלה מדרגה בעשור האחרון - אבל כך גם המלחמה בו, באתר גלובס, 1 בינואר 2020
  36. ↑ ניצן פוקס, כך משתמשת רוסיה ברשתות חברתיות ושכירי חרב כדי להבעיר את העולם, באתר TheMarker‏, 11 בדצמבר 2018
  37. ↑ רוסיה משדרת היום תאוריית קונספירציה אנטישמית ביזארית על הילרי קלינטון באתר הפורום לתיאום המאבק באנטישמיות, 19 באוקטובר 2015
  38. ↑ וויליאם ג'יי ברוד, הניו יורק טיימס, זה הדבר הכי מסוכן שיקרה לאנושות - במיוחד אם תשאלו את רוסיה, באתר TheMarker‏, 13 במאי 2019
  39. ↑ הגרדיאן, תיאוריית הקונספירציה על ה-5G הגיעה לבריטניה, ואז החלו להישרף אנטנות, באתר הארץ, 7 באפריל 2020
  40. ↑ יסמין יבלונקו, ‏האם רשתות דור חמישי גורמות לקורונה? הקונספירציה שמתפשטת באירופה והקשר שלה לרוסיה, באתר גלובס, 22 באפריל 2020
  41. ↑ רוסיה משדרת היום תאוריית קונספירציה אנטישמית ביזארית על הילרי קלינטון
  42. ↑ RUSSIA TODAY AIRS BIZARRE ANTI-SEMITIC CONSPIRACY THEORY ABOUT HILLARY CLINTON
  43. ↑ ברק רביד, ליברמן מחה בפני פוטין: הערוץ הרוסי אנטי-ישראלי, באתר הארץ, 30 ביולי 2012
  44. ↑ Rachel Hirshfeld (4 בפברואר 2013). "Russia Today Accuses Israel of Using 'Hitler Methods'".
  45. ↑ "Bizarre: Russia Today Host Abby Martin Lashes Out at The Algemeiner". 25 בנובמבר 2012.
  46. ↑ נועה פרייס‏, "הסיקור בערוץ החדשות 'רוסיה אל יום' הוא הסתה לכל דבר ועניין", באתר וואלה, 6 ביולי 2016
  47. ↑ הגרדיאן והניו יורק טיימס, כך ניסה פוטין לקדם את בחירת טראמפ, באתר הארץ, 7 בינואר 2017
  48. ↑ Russell Goldman, Russia's RT: The Network Implicated in U.S. Election Meddling, The New York Times, ‏January 7, 2017 (באנגלית)
  49. ↑ Shannon Bond, Why Russia's broadcaster RT turned to covertly funding American pro-Trump influencers, NPR, ‏September 26, 2024 (באנגלית)
    Alan Suderman, Ali Swenson, Right-wing influencers were duped to work for Russian operation, US says, AP News, ‏September 5, 2024 (באנגלית)
    Phil McCausland, Right-wing US influencers say they were victims of alleged Russian plot, BBC News, ‏September 5, 2024 (באנגלית)
רשתות טלוויזיה עיקריות בפדרציה הרוסית רוסיהרוסיה
הרשת הרוסית לשידורי רדיו וטלוויזיה
החבילה הראשונה הערוץ הראשון • רוסיה-1 • Match TV • ‏НТВ • ערוץ 5 • רוסיה-תרבות • קרוסלה • רוסיה-24 • הערוץ הציבורי • TV Center
החבילה השנייה REN TV • ‏CTC • ספאס • דומשניי • THT • TV3 • יום שישי • MIR • זבזדה • Muz-TV
כבלים ולווין
ערוצים נוספים RTVi • 2x2 • מוסקבה 24 • מוסקבה. אמון • RTR Planeta
ערוצי חדשות ובידור רוסיה-24 • Russia Today ‏ • RBK • גשם
ערוצי מוזיקה Russian Music Box •‏ Muz-TV
ערוצי ילדים ונוער Nickelodeon • Disney
ערוצי טבע ומדע Discovery • National Geographic
ערוצי עבר רוסיה-2 • TV-6
שונות VGTRK‏ • Tricolor TV • ‏NTV Plus • ‏Star Media • גזפרום מדיה • מגדל אוסטנקינו • National Media Group • גזפרום-מדיה • CTC Media‏ • UTH רוסיה
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=Russia_Today&oldid=43953568"