נאוארו

רפובליקת נַאוֹאֶרוֹ
Ripublik Naoero
Republic of Naoero

דגל סמל
לחצו כדי להקטין חזרה לחצו להגדלה
מוטו לאומי	רצון האל קודם לכול
המנון לאומי	השיר של נאוארו המנון
ממשל
משטר	רפובליקה
ראש המדינה	נשיא נאוארו
ראש הרשות המבצעת	נשיא נאוארו
נשיא נאוארו	David Adeang
שפה רשמית	נאורית, אנגלית
עיר בירה	אין (בנאוארו אין ערים. מוסדות השלטון ממוקמים במחוז יָארֵן)
רשות מחוקקת	הפרלמנט של נאוארו
גאוגרפיה
יבשת	אוקיאניה
שטח יבשתי	21 קמ"ר (240 בעולם)
אחוז שטח המים	זניח
אזור זמן	UTC +12
היסטוריה
הקמה
עצמאות מאוסטרליה, בריטניה וניו זילנד	31 בינואר 1968
ישות קודמת	משטר הנאמנות של נאורו
דמוגרפיה
אוכלוסייה (הערכה 1 בנובמבר 2026)	12,132 נפש (226 בעולם)
צפיפות	577.74 נפש לקמ"ר (20 בעולם)
אוכלוסייה לפי גיל 0 10 20 30 40 50 60 70 80 בגיל 0–14 37.78% בגיל 15–24 17.60% בגיל 25–54 36.58% בגיל 55–64 5.19% בגיל 65 ומעלה 2.85%
כלכלה
תמ"ג (2025)	176 מיליון דולר (213 בעולם)
תמ"ג לנפש	14,510 דולר (90 בעולם)
מדד הפיתוח האנושי (2023)	0.703 (124 בעולם)
מדד ג'יני	34.8 (נכון ל־2012)
מטבע	דולר אוסטרלי‏ (AUD)
שונות
סיומת אינטרנט	nr
קידומת בין־לאומית	674
(למפת נאוארו מוגדלת)   יארן דניגומודו מננג אייוו האוקיינוס השקט נאוארו (למפת נאוארו רגילה)   יארן דניגומודו מננג אייוו האוקיינוס השקט נאוארו

מפת נאוארו

רפובליקת נַאוֹאֶרוֹ (בנאורית: Ripublik Naoero; באנגלית: Republic of Naoero; עד אוגוסט 2026 נקראה Nauru‏, נַאוּרוּ) היא מדינת אי באוקיאניה, הנכללת באזור מיקרונזיה בדרום האוקיינוס השקט, מעט מדרום לקו המשווה. מבחינת גודל האוכלוסייה ומבחינת השטח זו מדינת האי העצמאית הקטנה ביותר בעולם, והמדינה השלישית הכי קטנה מבין כלל המדינות. נאוארו נמצאת כ-4,000 ק"מ דרום־מערבית להוואי, ושכנתה הקרובה ביותר היא האי בנבה, המהווה חלק ממדינת קיריבטי. לנאוארו אין בירה רשמית (או ערים בכלל), אך יארן, המחוז השלישי בגודלו במדינה (אחרי דניגומודו ומננג), נחשב לבירה בפועל, מכיוון שבו שוכנים מוסדות השלטון.

נאוארו מאוכלסת במיקרונזים ופולינזים. מדינה זו סופחה לאימפריה הגרמנית והייתה לקולוניה שלה במאה ה-19, ולאחר מלחמת העולם הראשונה הפכה לטריטוריית מנדט שנשלטה על ידי אוסטרליה, ניו זילנד והממלכה המאוחדת. במהלך מלחמת העולם השנייה נכבש האי על ידי יפן, ואחרי המלחמה שבה נאוארו להיות שטח נאמנות. את עצמאותה קיבלה ב-1968.

דגלה הוא רקע כחול עם קו צהוב שמתחתיו כוכב לבן. הדגל מייצג את סמיכותה של נאוארו (הכוכב) לקו המשווה (הקו הצהוב), הכחול מייצג את האוקיינוס.

גאוגרפיה

פנדנוס טקטוריוס (Pandanus tectorius )

נאוארו היא אי דמוי אליפסה השוכן באוקיינוס השקט, במרחק 42 קילומטרים דרומית לקו המשווה. האי מוקף שונית אלמוגים החשופה לגאות ושפל קלים. השונית חוצצת בין החוף החולי למים העמוקים. נוכחות השונית מנעה בניית נמל ים. כמו כן נבנו 16 תעלות מלאכותיות בשונית על מנת לאפשר לסירות קטנות לגשת לאי. לאי רצועת חוף ברוחב 150–300 מטרים. צוקי אלמוגים מקיפים את הרמה המרכזית של האי. שיא הרמה הוא 65 מטר מעל פני הים. האזורים היבשתיים הפוריים היחידים הם רצועות החופים הצרות, שם צומחים דקלי קוקוס. אדמת האי מוקפת ברצועת מים רדודים ושקטים (שנוצרה בגלל השונית שמקיפה את האי), ובה גדלים שיחים ועצים, ביניהם עצי "פנדנוס טקטוריוס" (Pandanus tectorius ) ועצים מקומיים מטופחים. האוכלוסייה של האי מרוכזת ברצועות החוף.

נאוארו הוא אחד משלושת איי הזרחה באוקיינוס השקט. השניים האחרים הם בבנבה (השייך לקריבטי) ומקאטיאה Makatea (השייך לפולינזיה הצרפתית). בנאוארו מאגרי הזרחה כמעט וכלו לחלוטין. המכרות במרכז האי הותירו שטח גירי חשוף ושומם. מאה שנות חפירות הסירו והחריבו ארבע חמישיות משטח האי. לכרייה הייתה השפעה גם על השטח הימי מסביב לאי. קרקעית הים כוסתה בטין שנסחף מהאי, דבר שפגע בבעלי החיים הימיים.

באי כמות מוגבלת של מים מתוקים. על הגגות מוצבים מכלים לאגירת מים, אך אנשי האי לרוב מסתמכים על המתקן הישן להתפלת מי ים. אקלימה של נאוארו הוא חם ולח מאוד לאורך כל השנה בשל סמיכות האי לקו המשווה ולים. האי מושפע מגשמי מונסון בין נובמבר לפברואר. בהופעת הגשמים ישנן תהפוכות רבות והם מושפעים מאל ניניו, עם מספר בצורות שנרשמו באזור. טווח הטמפרטורות באי הוא בין 26 ל-35 מעלות צלזיוס במהלך היום ו-25 עד 28 בלילה. כמדינת אי, נאוארו חשופה לפגיעות אקלימיות ולשינויים בגובה פני הים, אך אינה ערוכה להתמודד עם בעיות אלה. לפחות 80% משטח האי הוא הררי וגבוה מספיק, אך אזור זה אינו ראוי למגורים עד יישום תוכנית שיקום מכרות הזרחה.

יש 16 מינים מקומיים של צמחים וסקולריים באי, אף אחד מהם איננו אנדמי. מינים מיובאים השייכים לקוקוס גרמו להפרעה בצמחייה המקומית. אין שום יונק מקומי של האי; יש כמה ציפורים, חרקים וסרטני אדמה מקומיים. כמו כן, הוכנסו לאי מספר בעלי חיים מבויתים, כגון חתולים, כלבים ותרנגולות.

היסטוריה

נאורו מסופחת לגרמניה, 1888

ערך מורחב – היסטוריה של נאורו

לראשונה יושבה נאוארו על ידי מיקרונזים ופולינזים לפני כ-3,000 שנים. אוכלוסיית הילידים בנאוארו הורכבה מ-12 שבטים שסמלם הוא הכוכב בעל 12 קודקודים בדגל. אנשי האי קראו לאי שלהם "Naoero"; מילה זו הפכה ל-Nauru בגרמנית ובאנגלית על מנת שדוברים אירופאים שהגיעו לשם יוכלו לבטא את השם בקלות. למרות זאת, במאי 2026 תכננה המדינה לשנות את שמה ל-"Naoero", אך החלטה זו צריכה לעבור את החלטת העם קודם. מקור המזון העיקרי של אנשי נאוארו היה אגוזי קוקוס ופירות עץ ה"פנדנוס טקטוריוס" וכן דגי אכנס (בשפה המקומית: איביז'ה), שגודלו בבריכות לאחר שהורגלו לתנאים של מים מתוקים. באופן מסורתי, רק גברים הורשו לדוג על השונית, ועשו כך מתוך קאנו, תוך שהם נעזרים בציפורי פריגטה מאומנות.

האירופאי הראשון שהגיע לאי היה ג'ון פירן (John Fearn) האנגלי, קברניט ספינת ציד לווייתנים שהגיע לאי בנובמבר 1798. החל משנת 1830 לערך נוצר קשר רציף בין תושבי נאוארו ואירופאים שעברו במקום בספינות צֵיד לווייתנים ובאוניות סחר שסחרו עם אנשי האי. בתקופה זו החלו להתגורר באי מלחים שערקו מספינות. תושבי האי סחרו עם המבקרים האירופאים ותמורת מזון, קיבלו משקאות אלכוהוליים ונשק חם; הנשק החם נוצל בעת מלחמת 10 השנים שנערכה בין שבטי האי. מלחמה זו פרצה ב-1878 ותוצאתה הייתה הקטנת מספר התושבים באי מ-1,400 ל-900. האי סופח לגרמניה ב-1888, במסגרת מאמציהם ליצירת אימפריה קולוניאלית, ואוחד עם ארץ החסות הגרמנית איי מרשל. הסיפוח לגרמניה הפסיק את המלחמה והביאה לשינוי סוציולוגי ומדיני: עתה היה שלטון מלוכני שבראשו מלך כשליט האי. בשנת 1888 הגיעו לאי מיסיונרים נוצריים מאיי גילברט, וכך הפכה הנצרות לדת הנפוצה ביותר ברחבי האי.

ב-1900 התגלו באי מרבצי זרחה בידי האוסטרלי אלברט פולר אליס (Albert Fuller Ellis). חברת "Pacific Phosphate Company" החלה בכריית המחצב ב-1906, לאחר חתימת הסכם בעניין עם גרמניה. המשלוח הראשון של חברה זו נעשה ב-1907. בעקבות פריצת מלחמת העולם הראשונה, נכבש האי על ידי הצבא האוסטרלי ב-1914. לאחר המלחמה, ב-1919 חתמו אוסטרליה, בריטניה וניו זילנד על הסכם להקמת מועצה משותפת בשם מועצת הזרחה הבריטית, לניהול מכרות הזרחה באי. בשנת 1923 הפקיד חבר הלאומים בידי אוסטרליה את המנדט על האזור, יחד עם בריטניה וניו זילנד.

התקפת ארצות הברית על שדה התעופה בנאוארו שהוקם על ידי יפן

לאחר הפשיטות הגרמניות על נאורו בדצמבר 1940, כבשו הכוחות היפנים את האי ב-26 באוגוסט 1942. שדה התעופה שבנו היפנים על האי הופצץ במרץ 1943, תוך עיכוב אספקת המזון לאי. היפנים גירשו 1,200 מתושבי האי כדי שיהיו לעבדים באיי צ'וק, מתוכם מתו 468 אנשים. לאחר כניעת יפן האי שוחרר ב-13 בספטמבר 1945, כאשר קרבה לאי ספינת קרב אוסטרלית והיפנים נכנעו. נקבע הסדר על ידי ועידת הזרחה הבריטית והמגורשים הוחזרו לאי בינואר 1946. בשנת 1947 הוסכם על ידי האומות המאוחדות שבריטניה, ניו זילנד ואוסטרליה יחזרו לשלוט באי כמשטר נאמנות. נאוארו הפכה לבעלת ממשלה עצמאית ב-31 בינואר 1966, ושנתיים לאחר מכן הפכה למדינה עצמאית ובראשה הנשיא המר דה־רובורט (Hammer DeRoburt). ב-1967 קנו אנשי נאוארו את חברת הזרחה הבריטית של האי וביוני 1970 הועברה האחריות על מכרות אלו לחברת הזרחה הנאורית. ההכנסות מניצול הזרחה הפכו את נאוארו לאחת המדינות בעלות רמת חיים הגבוהה ביותר באוקיינוס השקט.

ב-1989 נקטה המדינה צעד משפטי נגד אוסטרליה בבית הדין הבין-לאומי לצדק (ICJ) על פעולותיה של אוסטרליה בעת שליטתה על נאוארו, בעיקר בשל מחדלה של אוסטרליה לתיקון הנזק הסביבתי שנוצר ממכרות הזרחה. הפעולה גרמה לאוסטרליה לנסות לטהר את שמה על ידי שיקום אזורי היישוב שמחוץ למכרות של נאוארו. הקרן שהוקמה לניהול נכסי האי ירדה באופן משמעותי בערכה, דבר שהוביל למשבר כלכלי חמור. ממשלת נאוארו נקטה באמצעי חקיקה לא שגרתיים להשגת הכנסות. בשנות ה-90 של המאה ה-20 הייתה נאוארו למקלט מס ומרכז הלבנת הון. מאז 2001 הסכימה נאוארו לקבל עזרה מאוסטרליה. בתמורה לסיוע זה, הוקמו על האי מרכזים למבקשי מקלט באוסטרליה, ואלה פעלו ברצף עד תחילת 2008 הם נפתחו שוב ב־2012.

מקורות הזרחה ההולכים ופוחתים הובילו לשפל כלכלי בנאוארו, שגרם לחוסר יציבות פוליטית מאמצע שנות ה-80 של המאה ה-20. בין 1989 ל-2003 התחלפו בנאוארו 17 ממשלות. בין 1999 ל-2003, חוסר אמון עמוק של המצביעים ובחירות בין רנה אריס (René Harris) לברנרד דואיוגו (Bernard Dowiyogo) הובילו את המדינה לחילופי שלטון. דואיוגו נפטר בעת כהונתו במרץ 2003 ולודוויג סקוטי נבחר לנשיא. סקוטי נבחר שוב לקדנציה מלאה באוקטובר 2004.

פוליטיקה

נאוארו היא רפובליקה שבה שיטת בחירת הממשלה היא פרלמנטרית. הנשיא הוא גם ראש המדינה וגם ראש הממשלה. בפרלמנט ישנם 18 חברים, הנבחרים מדי 3 שנים. הפרלמנט בוחר נשיא מבין חבריו, שממנה ממשלה בת 5 או 6 אנשים. בנאוארו אין צורה רשמית של מפלגות פוליטיות; המועמדים ניגשים כעצמאיים. 15 מ-18 חברי הפרלמנט היום עצמאיים, והבחירות לפרלמנט נעשות לעיתים קרובות בדרך של שבטים מורחבים. שְלוש המפלגות שהיו פעילות בפוליטיקה של נאוארו הן: המפלגה הדמוקרטית, מפלגת נאורו הראשונה ומפלגת המרכז.

מאז 1992, ממשלת נאוארו היא האחראית על המועצה של האי נאוארו. כוח המועצה צומצם ונושאים מסוימים הועברו לסמכות הממשלה הלאומית. שליטתה של מועצת האי התמקדה במאמצים לגבי נושאים מצומצמים הקשורים בנאוארו. החברים במועצת האי נאוארו לא יכולים בעת ובעונה אחת למלא מקום גם בפרלמנט של האי. חוקי החזקה בקרקע של נאוארו אינם רגילים: לכל אזרח נאוארו יש זכויות מסוימות לגבי כל שטח באי, המוחזק על ידי משפחות ויחידים; לממשלות ולחברות אין שטח והן חייבות לחכור את השטח מבעליו. אנשים שאינם אזרחי נאוארו אינם יכולים להחזיק באדמה.

לנאוארו יש מערכת חוקים מסובכת. בראש בית המשפט העליון עומד השופט העליון שהוא החשוב ביותר בנושאי החוק. בנושאים אחרים, מערערים לבית המשפט לערעורים, המונה שני שופטים. הפרלמנט לא יכול לשנות את החלטות בית המשפט, אך לגבי פסיקה של בית המשפט לערעורים ניתן לפנות לבית המשפט העליון של אוסטרליה. דבר זה קורה רק לעיתים נדירות. בתי המשפט מורכבים מבתי משפט אזוריים ובתי משפט לענייני משפחה, בראש כל אחד מהם יושב שופט שלום מקומי, שהוא גם הרשם של בית המשפט העליון. לבסוף, יש שני גופים דמויי בתי משפט: מועצה לערעורים ציבוריים והמועצה לערעורי משטרה, שניהם מנוהלים בידי הנשיא העליון.

לנאוארו אין כוחות צבא חמושים; תחת הסכמה בלתי רשמית, הגנתה היא באחריות אוסטרליה. יש כוח משטרתי קטן בפיקוחם של האזרחים.

מחוזות נאוארו

נאוארו מחולקת ל-14 מחוזות המחולקים ל-8 מחוזות בחירות.

יחסי חוץ

ערך מורחב – יחסי החוץ של נאוארו

מאז עצמאותה ב-1968, הצטרפה נאוארו לחבר העמים הבריטי כחברה מיוחדת, והייתה לחברה מלאה ב-2000. מדינה זו חברה בפורום איי האוקיינוס השקט, בתוכנית הסביבתית של דרום האוקיינוס השקט, בוועידת האוקיינוס השקט ובוועידת יישום מדעי כדור הארץ של דרום האוקיינוס השקט. הפרויקט של ארצות הברית להפחתת הקרינה מפעיל מתקן לבקרת האקלים באי.

לנאוארו ולאוסטרליה קשרים הדוקים. נוסף להסכם בלתי רשמי להגנה, תזכיר ההבנה של ספטמבר 2005 בין שתי המדינות מעניק לנאוארו עזרה כספית וסיוע טכנולוגי, שר להכשרת תקציב כלכלת נאוארו וייעוץ בנושאי בריאות וחינוך. הסיוע הזה מיועד למחפשי מקום מפלט בנאוארו בעת שפנייתם לכניסה לאוסטרליה נבדקת. נאוארו משתמשת בדולר אוסטרלי כמטבע הרשמי.

נאוארו ניצלה היותה חברה באומות המאוחדות כדי לזכות בתמיכה כלכלית מטאיוואן ומהרפובליקה העממית של סין על ידי שינויים בעמדתה בעניין הסטטוס הפוליטי של טאיוואן. ב-21 ביולי 2002, חתמה נאוארו על הסכם לביסוס יחסי החוץ שלה עם הרפובליקה העממית של סין. מהלך זה גרם לסין להבטיח לנאוארו תמיכה של 60 מיליון דולרים אמריקאיים. בתגובה ניתקה טאיוואן את קשריה עם נאוארו כעבור יומיים. כינון יחסים מחדש בין נאוארו וטאיוואן הביא למיסוד קשרים ב-14 במאי 2005, במקביל לניתוק קשרים דיפלומטיים עם סין ב-31 במאי, באותה שנה.

יחסים עם ישראל

בין מדינת ישראל והרפובליקה של נאוארו קיימים יחסים דיפלומטיים רשמיים נכון לשנת 2023, וכן שיתוף פעולה מגוון בנושאים שונים. בתמורה מדינת ישראל מעניקה לנאוארו סיוע כספי. את ישראל מייצג בנאוארו שגריר שאינו תושב, בעוד שאת נאוארו בישראל מייצג הקונסול הכללי ואיש התקשורת הישראלי, דוד בן בסט. המדינה נחשבת, בדומה למדינות איים נוספות באוקיינוס השקט כגון איי מרשל, מיקרונזיה ופלאו, כתומכת עקבית של מדינת ישראל בגופים בין-לאומיים, לרבות האו"ם.

ב-2019 הודיעה נאוארו על הכרתה בירושלים כבירת מדינת ישראל. דבר זה נזקף לזכות חבילת סיוע שהעבירה מדינת ישראל לנאוארו על סך 200,000 ש"ח. השגרירות בירושלים נחנכה בספטמבר 2026.

כלכלה

אבני גיר שנותרו לאחר כריית הזרחה

המטבע בנאוארו הוא הדולר האוסטרלי.

הכלכלה של נאוארו הייתה בשיאה בשנות ה-80. כלכלת נאוארו תלויה באופן כמעט מוחלט בכריית המחצב היחיד באי, תרכובות זרחה שמקורן בלשלשת של עופות ים. קיימים משאבים מועטים באי והכלכלה תלויה בייבוא כמעט באופן מוחלט. עתודות הזרחה הולכות ומדלדלות לאחר למעלה ממאה שנות כרייה אינטנסיבית, שגרמו להרס כמעט מוחלט של הקרקעות באי. כרייה בהיקף קטן עדיין מבוצעת על ידי חברת רונפוס , חברה ממשלתית לכריית זרחה. הממשלה הקימה קרן (Nauru Phosphate Royalties Trust) שחלק מרווחי החברה מושקעים בה, לרווחת התושבים לטווח הארוך, כאשר יתכלו עתודות הזרחה. הקרן השקיעה את כספיה בצורה כושלת, בעיקר באוסטרליה, וכתוצאה מכך ערכה של הקרן הצטמצם מ-1.3 מיליארד דולרים אוסטרליים ב-1991 ל-138 מיליון דולרים אוסטרליים ב-2002.

רקע: בתקופה בין מלחמות העולם ולאחר מלחמה העלם השנייה, שלוש מדינות שנקראו נציבות הפוספט (אוסטרליה, חבר העמים הבריטי וניו זילנד) הוצבו כאחראיות על נאוארו.

מדינות נציבות הפוספט, והפעילה ביניהן, אוסטרליה ביצעה ייצוא של פוספט שנכרה בנאוארו, במחיר נמוך מהממוצע העולמי, ובכך סיפקה סובסידיות לחקלאים בניו זילנד, ובריטניה בתקופה בין שתי מלחמות העולם. יוזמה זו הביאה לייצוא כולל של 80 מיליון טונות של פוספטים מהאי. גם אלמוגים עתיקים נכרו והושחתו.

בשנת 1968 זכתה נאוארו לעצמאות אך רק אחוז קטן מההון בעקבות הכרייה של הפוספטים הועבר לקרן העושר שהקימה ב-1968.

עשר שנים אחרי שהפכה לדמוקרטיה היה התמ"ג לנפש במדינה מהגבוהים בעולם, ובמובן כלכלי זה הייתה נאוארו במקום אחד אחרי אימפריית הנפט ערב הסעודית.

בתקופה זו 4,000 תושבי האי לא נדרשו לעבוד ושיעור ההשתתפות בשוק העבודה עמד על 20%.

באותן שנים רפובליקת נאוארו בזבזה כספים, קנתה צי מטוסי בואינג 737, העניקה שירותים ציבוריים בחינם, ולא בוצעה גביית מיסים. ילדי האי קיבלו מלגת לימודים מלאה באוסטרליה, ותושבי האי ייבאו מכוניות ספורט מפוארות (כאשר בפועל ניתן היה לנסוע בהן רק בכביש אחד שבו המהירות המותרת היא 40 קמ"ש).

תוך פחות מעשרים שנה, ופעולות שנמשכו שנים של כריית יתר, הפוספטים באדמת האי מוצו כמעט לחלוטין והאדמה באזורי הכרייה לא שוקמה. הבזבזנות של התושבים והפעולות של אוסטרליה, רוקנו את קרן העושר של המדינה. הכלכלה קרסה והתמ"ג בהתאם.

ב־1987 פסק בית הדין הבין-לאומי לצדק (ICJ) כי אוסטרליה אחראית להרס נרחב של אדמות האי, וב־1993 הסכימה אוסטרליה לשלם פיצויים בגובה 107 מיליון דולר אוסטרלי לשיקום האדמה. בתמורה נאוארו התחייבה לא לבוא אליה יותר בטענות לעולם. נכון לשנת 2010, היו חסרים לנאוארו משאבים אפילו לביצוע פעולות ממשלתיות בסיסיות. כך, למשל, הבנק הממשלתי של נאוארו פשט רגל. ספר העובדות העולמי העריך את תוצרה הלאומי הגולמי של המדינה בכ-5,000 דולר לאדם בשנה. ב-2007 העריך הבנק האסיאתי לפיתוח את אותו המדד ב-2,400 עד 2,715 דולר.

אין מיסים אישיים בנאוארו. שיעור האבטלה עומד על 23%, והממשלה מעסיקה 95% מאלה שאינם מובטלים. הבנק האסיאתי לפיתוח מציין כי על אף התמיכה הרחבה בביצוע רפורמה כלכלית על ידי השלטונות, התחזית לטווח הבינוני היא כי בגלל תלות בכריית זרחה, תיאלץ המדינה להסתמך על סיוע חיצוני. התיירות איננה מהווה ענף כלכלי חשוב הן עקב היעדרן של אטרקציות במקום והן בגלל מחסור בשירותי תיירות באי. כך, לדוגמה, קיימים שני בתי מלון ברחבי האי. עם זאת, מזג האוויר האוקייני נוח יחסית, ומספר אתרים בעלי עניין היסטורי, בעיקר מתקופת הכיבוש היפני במלחמת העולם השנייה, מצויים באי. כמו כן, ניתן גם לדוג דגי טונה.

בשנות ה-90 שימשה נאוארו מקלט מס, וכן איפשרה לזרים לרכוש דרכונים שלה בתשלום. ה-FATF ‏(Financial Action Task Force on Money Laundering), ארגון בין-לאומי הפועל נגד הלבנת הון, הוסיף את נאוארו ל-15 המדינות שאינן פועלות נגד הלבנת הון. בשנות ה-90 היה ניתן לייסד בנק בנאוארו תמורת 25,000 דולר, בלא מתן הסברים. כתוצאה מלחץ שהופעל מה-FATF, החלה ב-2003 נאוארו בחקיקה בנושא. ב-2005, הודות לחקיקה הזו ולאכיפה המוגברת בנושא, הוצאה נאוארו מאותן 15 מדינות שאינן פועלות נגד הלבנת הון.

נכון ל-2023, לאחר כריית היתר ופעולותיה של אוסטרליה, 80% משטח האי נותר כלא ראוי למגורים או לעיבוד חקלאי. דירוג התמ"ג לנפש של נאוארו הוא 167, דירוג שהיה בעבר במקום השני בעולם.

אוסטרליה, בניסיון לספק תעסוקה לאי, יצרה בו מתקני כליאה של פליטים שמגיעים לחופיה. 58% מהתקציב של האי מתבסס על מתקני המעצר שמפעילה אוסטרליה, ו-30% מתושבי האי מועסקים במרכזי הכליאה שהקימה אוסטרליה.

הרפובליקה שבה 12 אלף איש, נמצאת במצב משבר. היא מתמודדת עם מחסור במים מתוקים וכמות הולכת ופוחתת של אדמה לעיבוד. ההסתמכות שלה על מוצרי מזון מיובאים היא גבוהה, ומהווה 90% מצריכתה. התלות הכבדה הזו במזון מעובד הביאה לתוצאות בריאותיות קשות, וממצבת את האוכלוסייה שלה בין הסובלים מעודף משקל והכי חולים בעולם. 50% מאזרחיה מתמודדים עם השמנת יתר, רבע מהם מתמודדים עם סוכרת, ותוחלת החיים הממוצעת של תושביה היא 64 שנים בלבד.

אתגרים אלה מתווספים עוד יותר על ידי הרגישות של נאוארו לאירועי מזג אוויר קיצוניים ומיקומה המרוחק, הממוקם בין אוסטרליה להוואי.

בשנת 2023 סם בנקמן-פריד, מייסד חברת הקריפטו FTX אשר פשטה את הרגל בשנת 2022, התעניין ברכישת רפובליקת נאוארו. בנקמן־פריד תכנן לקנות את נאוארו באמצעות רווחיו מאימפריית הקריפטו שהקים.

בסוף 2023 הוציאה קרן המטבע הבין-לאומית ידיעה לתקשורת. עיקרי הידיעה עוסקים במצב הכלכלה הנוכחי של האי: הדירקטורים המנהליים ציינו כי הצמיחה צפויה להתמתן בטווח הבינוני והסיכונים מוטים לצד הצד השלילי. על רקע זה, הדירקטורים הדגישו את חשיבותן של רפורמות מבניות ופיסקאליות, הנתמכות על ידי פיתוח יכולת, לקידום גיוון, צמיחה בת קיימא וחוסן אקלימי , במיוחד בהקשר של הקטנה מתוכננת של מרכז העיבוד האזורי.

הדירקטורים הסכימו שהמדיניות הפיסקלית צריכה להיות מעוגנת על ידי משמעת פיסקלית, גיוס הכנסות, ותיעדוף הוצאות. הם הדגישו כי שמירה פיסקלית מספקת עודף כדי לעמוד בשווי היעד של קרן הנאמנות של נאוארו. פעילות זו תהיה המפתח לתמיכה בטווח הארוך, צמיחה וחוסן כלכלי. הדירקטורים הדגישו שיש לייצר מקורות הכנסה ברי קיימא יותר. כמו כן הסכימו כי מדיניות ההוצאות צריכה לתת עדיפות להוצאות המעודדות צמיחה, חוסן, והכלה כלכלית.

הרכב התוצר

פוספט מועבר ל-Aiwo ברכבת, נאוארו

כריית פוספטים: הכלכלה מבוססת על כריית פוספט, יצוא של פוספט המספק את ההכנסה היחידה של האי, מלבד השקעות בחו"ל. כ-2 מיליון טון של פוספט בדרגה גבוהה נכרים מדי שנה. מרבצי הפוספט ימוצו כנראה עד סוף המאה הזו.

חקלאות: פירות גדלים על ידי יחידים בקנה מידה קטן מאוד, לצריכה ביתית.

דיג: הממשלה מקווה לפתח תעשיית דיג מקומית. תאגיד הדיג של נאוארו הוקם בשנת 1979.

תיירות: מועטה. כ-200 תיירים בשנה.

אנרגיה: הגנרטורים של תאגיד Nauru Phosphate מספקים חשמל מלא.

דמוגרפיה

מחוז מיושב לאורך החוף

מבין תושבי האי, כ-58% הם ילידי נאוארו, 26% נוספים הם מאיים אחרים באוקיינוס השקט, 8% סינים ו-8% אירופאים. השפה הרשמית של נאוארו היא ניב מובהק של שפות האוקיינוס השקט. אנגלית מדוברת בהיקף נרחב והיא שפת הממשלה והמסחר. נכון ל-2023 חיים בה 12,000 תושבים.

הדת העיקרית הקיימת באי היא הנצרות (מהם שני שלישים פרוטסטנטים ושליש אחד קתולים). כמו כן, יש כמות בהאים לא מעטה. החוקה תומכת בחופש דת; עם זאת, הממשלה מגבילה חופש זה ומגבילה את המצוות של המורמונים ושל עדי יהוה. רוב הזרים עובדים בתאגידי הזרחה של נאוארו.

למעבר לתזונה מערבית יש כמה השפעות שליליות על החברה. אחוזי ההשמנה בנאוארו הם מהגבוהים בעולם, עם 90% מהמבוגרים הנמצאים במצב של השמנת יתר. לנאוארו יש את האחוז הגבוה ביותר של סוכרת מסוג 2, ויותר מ-40% מהאוכלוסייה סובלים מהמחלה. תוחלת החיים הממוצעת בנאוארו ירדה ל-58 שנים לגברים ו-65 שנים לנשים.

האוריינות באי היא 97%, החינוך הוא חובה מגיל 6 עד 15 ועוד שנתיים שאינן חובה. יש קמפוס של האוניברסיטה של דרום האוקיינוס השקט (USP) על האי; לפני בניית הקמפוס, התלמידים טסו לאוסטרליה על מנת ללמוד באוניברסיטה.

הריבוי הטבעי באי הוא 1.9%.

תרבות

נאוארו ירשה מיורדי הים המיקרונזים והפולינזים את האמונה באלוהות האישה ובשד האדמה (הנקרא באי Buitani). שניים מ-12 השבטים המקוריים של האי נכחדו במאה ה-20. יום אנגם (חג מקומי של האי) נערך ב-26 באוקטובר, חוגגים ביום זה את התאוששות האוכלוסייה אחרי מלחמת העולם השנייה שביחד עם המלחמה המקומית צמצמה את האוכלוסייה לפחות מ-1,500 אנשים. התרבות השתנתה בעקבות הקולוניזציה והמודרניזציה, שהן השפעות מערביות ברורות. נשמרו מנהגים ישנים מעטים, עם זאת מספר צורות של מוזיקה, אמנות ואומנות ודיג עדיין מתורגלות.

אין חדשות יומיות שמפורסמות אך יש כמה שבועונים או דו-שבועונים שיוצאים לאור. יש למדינה תחנת טלוויזיה, טלוויזיית נאוארו (NTV) שמה, שמשדרת תוכניות מניו זילנד. ישנה גם תחנת רדיו ללא פרסומות, רדיו נאוארו, שמעבירה פרטים מרדיו אוסטרליה ומה-BBC.

פוטבול אוסטרלי הוא הספורט הפופולרי ביותר בנאוארו; יש ליגה מקומית עילית עם 7 קבוצות. כל המשחקים משוחקים באצטדיון היחידי באי. בנאוארו גם הקריקט, הגולף, שיט המפרשיות, הכדורגל והטניס הם תחומי ספורט פופולריים. נאוארו משתתפת במספר תחרויות ספורט וביניהן משחקי אולימפיאדת הקיץ, בייחוד בהרמת משקולות. מרקוס סטיבן, שכיהן בהמשך חייו כנשיא המדינה, הוא הספורטאי הראשון מנאוארו שהשתתף באולימפיאדה. באולימפיאדת ברצלונה סטיבן השתתף כחלק מנבחרת סמואה, מכיוון שנאוארו טרם הצטרפה אז לוועד האולימפי הבין-לאומי. שחקני הטניס הטובים ביותר בנאוארו, שני אחים, הם נכון להיום תחת מלגות כספורטאים בארצות הברית. פעילות מסורתית באי היא לכידת עופות נודי כאשר הם חוזרים מחיפוש מזון בים. עם שקיעת השמש עומדים אנשים על החוף מוכנים לתפוס את הציפורים.

נבחרת נאוארו בכדורגל אינה חברה בפיפ"א ואינה משתתפת במוקדמות המונדיאל.

קישורים חיצוניים

• נאוארו, ברשת החברתית פייסבוק
• נאוארו, ברשת החברתית X (טוויטר)
• זיו מגן, השמש שוקעת מעל נאורו
• איתי עמיקם, איך הפך גן העדן הטרופי למדינה השמנה בעולם עם 93% שמנים?, באתר ynet, 2 בנובמבר 2017
• נצחיה יעקב, האישה שלנו בנאורו, באתר ישראל היום, 26 באפריל 2018
• דורון פישלר, נאורו: סיפורו של אי, חלק א', חלק ב', בפודקאסט "התשובה", אפריל 2020
• ויקי אוסלנדר, האי הנידח שנפל קורבן לאומות נצלניות ומיליארדרים ציניים, באתר כלכליסט, 17 באוגוסט 2023
• כריסטינה לו, המדינה שלא נותר לה מה להפסיד, באתר זמן ישראל, 29 באפריל 2024
• נאוארו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)