רבאט
.jpg) .jpg)   ![](https://foxnewstodays.pages.dev/bl-https://he.wikipedia.org/wiki/קובץ:"Offizielle_Residenz_des_Königs_von_Marokko"._01.jpg)  | |||||||||
| פוטומונטז' של רבאט | |||||||||
| מדינה |
 מרוקו | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מחוז | רבאט-סלא-אל-קניטרה | ||||||||
| ראש העיר | Fatiha El Moudni | ||||||||
| שפה רשמית |
ערבית, Standard Moroccan Tamazight  | ||||||||
| תאריך ייסוד | המאה ה-3 לפנה"ס | ||||||||
| שטח | 116.5 קמ"ר | ||||||||
| גובה | 87 מטרים | ||||||||
| אוכלוסייה | | ||||||||
| ‑ בעיר | 509,916[1] (2024) | ||||||||
| ‑ צפיפות | 4,379 נפש לקמ"ר (2024) | ||||||||
| קואורדינטות | 33°58′23″N 6°53′24″W / 33.973°N 6.89°W | ||||||||
| אזור זמן | UTC | ||||||||
| www.rabat.ma | |||||||||
 אתר מורשת עולמית | |||||||||
| |||||||||
|
(למפת מרוקו רגילה) (למפת רבאט רגילה)  רבאט | |||||||||
  | |||||||||
רַבַּאט (בערבית: الرباط, תעתיק מדויק: אלרבאט; בצרפתית: Rabat; בברברית: ⵕⵕⴱⴰⵟ) היא בירת מרוקו. העיר שוכנת בצפון מרוקו לחוף האוקיינוס האטלנטי, על גדתו המערבית של הנהר בו רגרג. על פי מפקד האוכלוסין האחרון משנת 2024, התגוררו בעיר 509,916 בני אדם,[1] והיא העיר השביעית בגודלה במרוקו.
תולדותיה של רבאט מתחילות לפני 2,500 שנים, כאשר הפיניקים שלחו לאזור משלחת מחקר. רק שרידים מעטים נותרו מהם או מהרומים, שבאו אחריהם והקימו יישוב בשם סאלה. עתיקות העיר הרומית נמצאות מדרום למרכז העיר. רבאט שימשה כבירת התרבות הערבית לשנת 2003, ובשנת 2012 הוכרזה כאתר מורשת עולמית.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
רבאט היא עיר צעירה יחסית לערים אחרות במרוקו. היא צמחה משכנתה העתיקה יותר סלא. בעת העתיקה התקיימה בה עיר פיניקית בשם סלעת[2] או שעלת (אנג'),[3][4] שלאחר מכן הפכה למושבה הרומאית Sala Colonia (אנג') בה עדיין כתבו בפיניקית.[5] מילולית, רִבַּאט היא עיר ספר צבאית. ישנם מקורות שמציינים שהעיר הוקמה תחילה כמחנה צבאי תחת שליטתו של הח'ליף השני עומאר (שלט 634–644). בימי שושלת אל־מֻוַחִּדוּן באמצע המאה ה־12 הוקמה ברבאט מצודה ששימשה כבסיס צבאי עבור השליט עבד אל-מואמין. היא כונתה בתקופה זאת "ריבאט אלפַתְח" (מצודת הניצחון) ומזה נגזר שמה הנוכחי "א־רבאט" שמשמעותו מצודה שנמצאת בעיר ספר צבאית. עם השנים השתנתה ההגייה מרִבַּאט לרַבַּאט, ככל הנראה בהשפעת הכיבוש הצרפתי.
בסוף המאה ה-12 פותחה רבאט והורחבה על ידי השליט יעקוב אל-מנצור שהפך אותה לזמן קצר לעיר הבירה של שושלת אל־מוואחידון. הוא בנה את חומות העיר, הרחיב אותה, והתחיל לבנות בה את מה שהיה אמור להיות המסגד הגדול בעולם, אך העבודות הופסקו לאחר פטירתו. מה שנותר ממפעל הבניה שלו הוא מגדל חסן הגדול שמזוהה עם רבאט עד היום.
לאחר ימיו של אל־מנצור איבדה רבאט מהחשיבות קצרת־הימים שלה, והייתה לעיר קטנה. רק במאה ה־17 עם בואם של מוריסקוס רבים (אנוסים מוסלמים שנשארו בספרד לאחר 1492 והתנצרו למראית עין), העיר התחדשה, התחזקה, ויצרה ביחד עם העיר סלא את רפובליקת סלא. בתקופה זאת התפתח ברבאט נמל חשוב שממנו יצאו ספינות למאבקים הימיים של אותן שנים בין המגרב לאירופה, אך גם שימש כמרכז לפעילות סחר בינלאומי. השליט מולאי סלימאן (1792–1822) העלאווי בנה בעיר מלאח (רובע יהודי מסוגר) שבו יהודי רבאט חויבו לגור. בשנת 1829 הופגזה העיר מהים על ידי אוסטריה, אך היא המשיכה להיות עיר נמל חשובה גם במהלך המאה ה-19.
בשנת 1912 רבאט כמו רוב מרוקו נהפכה למדינת חסות של צרפת. היה זה הנציב הצרפתי במרוקו הוברט ליוטאי שהחליט להעביר את בירת מרוקו מפאס לרבאט. ההחלטה נבעה משיקולים פוליטיים, מתוך האמונה שרבאט תהיה כס יציב לשלטון לעומת פאס אשר בעלת צביון יותר אסלאמי־דתי ונמצאת בפנים הארץ. האדריכל הצרפתי הנרי פרוסט הובא כדי לתכנן את "העיר החדשה" (Ville Nouvelle), הרובע המודרני של רבאט, ששימש כרובע שבו ישבו הפקידים והממשל לאורך שנות השלטון הצרפתי. בשנת 1956 מרוקו זכתה לעצמאותה מצרפת, והמלך מוחמד החמישי החליט שרבאט תישאר עיר הבירה של הממלכה. העיר מהווה מרכז עסקי וכלכלי של מרוקו ומקום מושב הממשלה.
קהילה יהודית
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1948 חיו ברבאט כ־12,000 יהודים. שורשיה של קהילה זאת חוזרים לכל הפחות למאה ה-16, אז באו יהודים ממגורשי ספרד לעיר והשתתפו דרך הנמל שלה בסחר הבינלאומי בין המגרב לאירופה; מה שעורר את זעמם של סוחרי גנואה. באמצעות הקשרים המשפחתיים עם משפחות של מגורשי ספרד בארצות כגון הולנד הצטיינו היהודים המקומיים בסחר הבינלאומי מהעיר. במאה ה-19 מספר משפחות עשירות מרבאט (כגון משפחת מויאל ומשפחת בן־שמעון) ערכו עלייה לארץ ישראל דרך הים, והיו בין היתר אלו שחידשו את היישוב היהודי ביפו.
הקהילה היהודית בעיר ידעה גם רדיפות – בשנת 1792 מולאי יזיד הורה לטבוח ביהודי העיר, אך הסתפק לבסוף בהפקעת רכוש והטלת מס קולקטיבי גדול שפגע בקהילה קשות. בשנת 1807 הוקם המלאח של רבאט והיהודים גורשו אליו משאר חלקי העיר. תחת שלטון צרפתי מעמדה של רבאט כעיר הבירה של מרוקו משך אליה יהודים מערים אחרות, והקהילה בעיר צמחה מ־2,024 נפשות בשנת 1912 ל־12 אלף בשנת 1948. ברבאט הוקם בית הדין הרבני הראשי של מרוקו, שהראשון לעמוד בראשו היה הרב הידוע רפאל אנקווה. בנוסף פעלו בעיר מספר בתי ספר יהודים מודרניים, בעיקר של חברת כל ישראל חברים. בתקופה זאת החל תהליך של יציאת חלק מצעירי ואמידי הקהילה מהמלאח ומעבר למגורים ברובע האירופאי החדש של רבאט (ville nouvelle).
כמו בקרב שאר קהילות יהודי מרוקו, לאחר הקמת מדינת ישראל החל זרם הדרגתי של עלייה מרבאט לישראל הצעירה. אחרים היגרו בעיקר לצרפת וקנדה. קהילה יהודית בגודל משמעותי התקיימה בה עד לימי מלחמת יום כיפור, שלאחריה נותרו בעיר יהודים מעטים בלבד. בראשית המאה ה־21 חיו ברבאט מספר עשרות יהודים, ופעיל בה בית כנסת אחד ברובע החדש.[6] לאחרונה עבר שיפוץ בית הכנסת רבי שלום זאווי ברובע יהודי עתיק של העיר.
תרבות
[עריכת קוד מקור | עריכה]רבאט שימשה כבירת התרבות הערבית לשנת 2003, ובשנת 2012 הוכרזה כאתר מורשת עולמית. היא משלבת בנייה עתיקה ומודרנית, תרבות מסורתית ועכשווית. בעיר שוכנת אוניברסיטת רבאט, אחת האוניברסיטאות המרכזיות של מרוקו ביחד עם אוניברסיטת אל־קרוויין בפאס. עוד שוכנים בעיר מוסדות תרבותיים כגון "תיאטרון מוחמד החמישי", מוזיאון ארכאולוגי וגלריות אמנות רבות. כמו כן פעילה בה סצנת צעירים ענפה, עם קבוצות כגון "ל'אפרטמנט 22" (צרפ') קבוצה גדולה של אמנים צעירים היוצרים אמנות חזותית.
הארמון המלכותי
שדרות מוחמד החמישי
מרכז העיר בלילה
מגדל חסן בעיר
שער הכניסה הראשי למתחם ארמון המלך
אקלים
[עריכת קוד מקור | עריכה]| אקלים ברבאט | |||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| חודש | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר | שנה |
| טמפרטורה יומית מרבית ממוצעת (C°) | 17.2 | 17.7 | 19.2 | 20.0 | 22.1 | 24.7 | 27.1 | 27.5 | 26.4 | 24.0 | 20.6 | 17.7 | |
| טמפרטורה יומית מזערית ממוצעת (C°) | 7.2 | 7.8 | 9.2 | 10.4 | 12.7 | 15.4 | 17.6 | 17.7 | 16.7 | 14.1 | 11.1 | 8.7 | |
| משקעים אטמוספיריים ממוצעים (מ"מ) | 77.2 | 74.1 | 60.9 | 62.0 | 25.3 | 6.7 | 0.5 | 1.3 | 5.7 | 43.6 | 96.7 | 100.9 | 550 |
| מקור: BBC Weather | |||||||||||||
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- רבאט, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- אוסף יהדות רבאט, מאוספי הארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי
רבט (מרוקו), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1 2 Rabat - Salé - Kénitra (Morocco): Urban Communes and Urban Centers in Provinces and Prefectures - Population Statistics, Charts and Map, citypopulation.de
- ↑ Martín, Alfredo Mederos (2019). "North Africa: from the Atlantic to Algeria". In Doak, Brian R.; López-Ruiz, Carolina (eds.). The Oxford Handbook of the Phoenician and Punic Mediterranean (באנגלית). Oxford University Press. p. 630. ISBN 978-0-19-049934-1.
- ↑ Glenn Markoe, Phoenicians, Berkeley, 2000, עמ' 188, ISBN 0-520-22613-5
- ↑ Janet L. Abu-Lughod, Rabat, urban apartheid in Morocco, Princeton, N.J.: Princeton University Press, 1980, עמ' 35, 37–38, ISBN 978-1-4008-5303-8
- ↑ Anna Gallina Zevi, Rita Turchetti, Méditerranée occidentale antique : les échanges : III seminario, Auditorium du Musée d'histoire, Marseille, 14-15 Mai 2004, Soveria Mannelli: Rubbettino, 2004, עמ' 224, ISBN 88-498-1116-0
- ↑ Jessica Marglin. "Rabat-Salé." Encyclopedia of Jews in the Islamic World. Executive Editor Norman A. Stillman. Brill Online, 2014. Reference
 ערים ומושבות פיניקיות | |||||
|---|---|---|---|---|---|
 | |||||
| כנען |
| ||||
| קיליקיה | אזתודי • אדון • לארטס (אנג') | ||||
| אי־כתיים/אלשי | כתי • אדיל • תמש • לפש • פף • סלמיס • אמתוס (אנג') | ||||
| יוון | רודן • כפתור • אי־כתר (אנג') • סאמוס • קליסטה־תרה • תאסוס • עבדרת • אתונה • פיראוס • תבאי (אנג') • דמטריאס • קוס • אוליארוס (אנג') • פויניקוס (אנג') | ||||
| מצרים | תחפנחס • מף • איפסמבול | ||||
| סיציליה | צור הכוסים • אגרגנת • הראקליה מינואה • סלינוס (אנג') • מזר • ליליבאיום • מטוא (אנג') • דרפנה • ארך • ציץ • כפרא (אנג') • חמר (אנג') • ראש מלקרת • הנה | ||||
| שרדן | אולביה • פאולי ג'ריי (מארח?) (אנג') • כרלי • נורה (אנג') • ביתען (אנג') • סלכי (אנג') • אי נצים (אנג') • מונטה סיראי (אנג') • נאפוליס (אנג') • תרוס (אנג') • אלגרו | ||||
| קורסיקה | אלליה | ||||
| מצר מלקרת | אנן • גול • אירנם • למפדוזה | ||||
| צפון אפריקה | תובקטיס • לפקי • ויעת, פילן, מעקר • צברתען • מנינקס • מקם חדש (אנג') • קפסה • תעינת (אנג') • ראש פה (אנג') • אכולה (אנג') • שטפשר (אנג') • תפסוס (אנג') • לפקי (תוניסיה) (אנג') • ראש פנת • אדרמת • מכתר (אנג') • תנסמת (צרפ') • אספיס (אנג') • כרכואן • קרתחדשת • עתקת • ראש אשמן (אנג') • עפון אקרא • תבגג • ווגה (אנג') • אלתברש (אנג') • בבעל (אנג') • תברכען (אנג') • תגרן (אנג') • עפון (אנג') • מלכא (אנג') • מקמא (אנג') • ראש כד (אנג') • כרטן • טפתען (אנג') • אי גלגל (אנג') • סראע (אנג') • תמכי (אנג') • ראש עז (אנג') • ראשיפיסיר (אנג') • אי אמן (אנג') • ראש כובב (אנג') • כש (אנג') • ראשוביקרי (אנג') • ראש גני (אנג') • אי כוסים • תיפאזה • אי חול (אנג') • גנגן (אנג') • קרתן (אנג') • כמא (אנג') • ראשגון (אנג') • ראש אדר • אבן חק (אנג') • חק ש עלשת • תיתגא (אנג') • יוליה קונסטנטינה זיליל (אנג') • לכש (אנג') • וולוביליס • תומיאטרי (אנג') • תמדעת (אנג') • סלעת־שעלת (אנג') • אזמה • ראשיביס • מוגדור • אגדר | ||||
| אישפניה | אליסובו • נמל חנבעל ונמל מגן • אוסונובה • טבירה (אנג') • אונובה • שפלה • קרת חמן (אנג') • קרת טובה • לבריחה (אנג') • אגדר • מפרץ מונס קלפה (קרת (אנג'), אלחסירס, גיברלטר) • קרו דל ווילאר (אנג') • מלחת • טוסקנוס (אנג') • צכץ • עבדרת (אישפניה) (אנג') • תותוגי (אנג') • תגלת (אנג') • קרתחדשת (אישפניה) • הרנא (אנג') • אקרה לאוקה • צוריכה (אנג') • טרקו | ||||
| האיים הבלאריים | איבשם (אנג') • מגן | ||||
| עוד | מסלת • אביניון • נים • אי נור • עשתרות (אנג') • תרשיש • אופיר • אימפריית קרתחדשת | ||||
| דירוג | שם | מחוז | אוכלוסייה | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
 קזבלנקה  טנג'יר | |||||||||
| 1 | קזבלנקה | קזבלנקה-סטאת | 3,218,036 |  פאס  מרקש | |||||
| 2 | טנג'יר | טנג'יר-תטואן-אל-חוסיימה | 1,275,428 | ||||||
| 3 | פאס | פאס-מקנס | 1,182,963 | ||||||
| 4 | מרקש | מרקש-אספי | 1,014,813 | ||||||
| 5 | סלא | רבאט-סלא-אל-קניטרה | 945,101 | ||||||
| 6 | מקנס | פאס-מקנס | 556,512 | ||||||
| 7 | רבאט | רבאט-סלא-אל-קניטרה | 515,619 | ||||||
| 8 | אל-קניטרה | רבאט-סלא-אל-קניטרה | 507,736 | ||||||
| 9 | אוג'דה | המזרח | 506,224 | ||||||
| 10 | אגאדיר | סוס מאסה | 504,768 | ||||||
